סף חשיפת אנשים לקרינה אלקטרו מגנטית.
הסף המותר לחשיפת הציבור לקרינת אלמ"ג, בישראל, ובמדינות רבות אחרות, מבוסס על המלצות ( ICNIRP (International Committee for Non Ionizing Radiation Protection .
מדינות שונות בהן דואגים לבריאות התושבים רמת החשיפה המומלצת לציבור בהמלצות ICNIRP לשדות מגנטית בתדר נמוך ( LFE ), והן מתייחסות ל 2-4mG בלבד .
הסבר כללי על קרינה מרשת החשמל:
- ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי רמת החשיפה הרגעית המרבית המותרת של בני-אדם לשדה מגנטי משתנה בתדר 50 הרץ, הינה 2000 מיליגאוס.
- הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן IARC) ) קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי ממוצע (על פני 24 שעות) העולה בין 2-4 מיליגאוס הינם "גורם אפשרי לסרטן" (Possible Carcinogenic).
- ממחקרים שבוצעו בנושא זה בעולם ומהניסיון שנצבר לאחר ביצוע מאות מדידות ברחבי הארץ, ניתן ללמוד שהחשיפה הממוצעת בתוך מרבית בתי המגורים בארץ ובעולם, אינה עולה על 0.4 מיליגאוס.
- המשרד להגנת הסביבה ממליץ שמתקני חשמל יתוכננו ויופעלו בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, לשם הפחתה ככל האפשר של השדות המגנטיים אליהם נחשף הציבור ממרכיבים השונים של רשת החשמל.
- נכון לתחילת שנת 2011 לא נקבע תקן הקובע סף לעוצמת השדה המגנטי. קיימות המלצות לסף של 2000 מיליגאוס לחשיפה אקוטית קצרת טווח (חשיפה רגעית). קיימת המלצה לתכנון של מתקני חשמל חדשים לפי סף לחשיפה ממושכת של עד 2 מיליגאוס.
- המשרד להגנת הסביבה פועל על פי עיקרון הזהירות המונעת, ואחת ממטרותיו העיקריות היא למזער ככל האפשר, באמצעים הטכנולוגיים הקיימים ובעלות סבירה, את חשיפת הציבור לקרינה אלקטרומגנטית, ולצמצם את השטח שבו חלות מגבלות בניה בגלל הקרינה.
- נכון לסוף שנת 2011 המשרד להגנת הסביבה ממליץ על נקיטת הפעולות הדרושות להשגת הפחתה משמעותית של מספר התושבים בכלל וילדים בפרט, החשופים דרך קבע ואף באורח זמני לעוצמות של שדה מגנטי מרשת החשמל הגבוהות מהערכים שהוזכרו בספרות המקצועית כעלולים לגרום לתוספות סיכון בריאותיות.
- מקומות עבודה: אזורים המאוכלסים ע"י עובדים כלליים לאורך זמן כגון: משרדים, מזכירות, חדרי מנוחה וכדו' אשר בהם מומלץ (אין חיוב חוקי) לשמור על ההנחיות המחמירות של שהיית אוכלוסיה אזרחית כללית בדומה לבתי מגורים, כלומר – רמה ממוצעת של 2mg בחשיפה לאורך 24 שעות ביממה, רמה ממוצעת של 3mG בחשיפה רציפה של 12 שעות ורמה ממוצעת של 4-6mG בחשיפה רציפה לאורך 8 שעות ביממה (תלוי בתנאי העבודה).
- אזורי מעבר שאינם משמשים לשהיית עובדים, בהם נקבעת סף החשיפה לחשיפה אקוטית של 2000mG עפ"י המשרד להגנת הסביבה כמו שהוזכר לעיל.
- חישובי רמות שדה מגנטי ביחס לזמן החשיפה
יש לקחת בחשבון כי מחוץ לשעות העבודה החשיפה אינה 0, אלא עד 1 מיליגאוס ולכן אם T הוא זמן החשיפה ו-B החשיפה.
T*B+(24-T)*1/24=2mG
B=24/B+1
החשיפה המותרת B(mG) |
זמן שהייה T (שעות)(*) |
2 |
24 |
3 |
12 |
4 |
8 |
5 |
6 |
7 |
4 |
13 |
2 |
25 |
1 |
49 |
0.5 |
(*) מחושב על פי שבוע מלא של 7 ימים.
בפועל ניתן להחשיב גם סופי שבוע וחגים כ – 1 מיליגאוס ובכך להעלות את זמן השהייה או את החשיפה המותרת.
נתונים
בהמשך להערכת חיזוי קרינה באזור המשרדים שמעל מרכז האנרגיה, מומלץ לנקוט פעולות מיגון להפחתת עצמות השטף האלקטרומגנטי לרמות המומלצות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
מטרת המיגון הינה לאפשר את שהיית העובדים בקרבת מתקני חשמל (50Hz), מבלי שאלו יהוו סיכון כלשהו לבריאות העובדים.
לצורך תיכנון הפתרון, נבחנו תחילה מקורות החשמל (לוחות חשמל בניין), נבדקו נתוניהם הטכניים, מיקומם ביחס למשרדים והשלכת גורמים סביבתיים על יצירת שטפים משניים (קירות בטון מזויין וכדו'). נבדקה אנליזה של הנתונים הכוללים ועל פי ניתוח התוצאות תוכנן מבנה המיגון הכללי.
המשרד להגה"ס הזהירו את האוכלוסיה משדה מגנטי העולה על 2.0mG. לדוגמא : שדה מגנטי שמשרים מטעני טלפונים בבית, מומלץ להתרחק לפחות כחצי מטר. על פי מחקרים של ארגון הבריאות העולמי חשיפה ממושכת לקרינה של מעל 2 מיליגאוס מכפילה את הסיכוי לחלות בלוקמיה. הוא הסביר שמטען של טלפון נייד הוא בעצם שנאי וכשהוא מטעין את המכשיר, השדה המגנטי בצמוד אליו מגיע עד ל-1 גאוס. כאשר המטען עובד ונמצא במרחק של פחות מ- חצי מטר מהגוף בכלל והראש בפרט, זה כמו שינה מתחת לקו מתח גבוה. במרחק של כ- 30 ס"מ הקרינה יורדת ל- 3-4 מיליגאוס, ובמרחק של מעל לחצי מטר היא כבר דועכת מתחת ל-2 מיליגאוס.
מלוחות חשמל, נימדד שטף מגנטי כ- 150-600מיליגאוס אולם רצף השהייה בקרבת הלוח מוגבלת או רגעית. לעומת זאת, שנאים משרים שטף מגנטי חזק בהרבה מלוחות חשמל ומפניהם אף אחד לא מזהיר, בעיקר עובדים או אזרחים השוהים לידם באופן ממושך.
החומרים הנדרשים לביצוע המיגון ניתנים להתקנה במספר אופנים, על פי קריטריונים שנקבעים בהתאם לאיפיון המקור , לאופי הפיזור של השטף האלקטרומגנטי, לכיוון ולעצמת השטף, ותוך התחשבות בדרישות הלקוח ובאילוצי השטח.
התקנת חומרי המיגון, דורשת נסיון, הבנה ותשומת לב לפרטים ולהוראות הנלוות.
אופן התקנת המיגון ישפיע על יעילות המיגון ועל השגת המטרה בהתקנתו – יש לעקוב אחר ההוראות שינתנו בנושא זה ולבצע את העבודה עם קבלן המצוי בתחום המיגון.
פירוט ההוראות והדגשים לאופן ההתקנה, ינתנו בהמשך המפרט.
דוגמא להצעת מיגון
פירוט החומרים
ביצוע מיגון פאסיבי מבוסס על שילוב חמרי המיגון הבאים: פלדה פרומגנטית, לוחות אלומיניום וחומר מבודד.
יש להשתמש במספר שכבות המורכבות מהחומרים הבאים:
1) אלומיניום – לוחות בעובי 2 ו - 3 מ"מ,
2) פלדת שנאים – לוחות בעובי 0.35 מ"מ, בשילוב מספר שכבות, על פי פירוט בהמשך.
3) PVC חסין אש- יריעות בעובי 1.5 ו – 2 מ"מ,
לוח אלומיניום – שכבת המיגון הדינאמי, המותקנת בכיוון המקור הפולט. שיכבה זו מתבצעת ע"י שימוש בחומרים בעלי מוליכות חשמלית Conductivity)) גבוהה.
המיגון הדינאמי כולל לוחות אלומיניום בסגסוגת בעלת התנגדות סגולית של לא יותר מ 4x10-6 אוהם-ס"מ.
לוחות האלומיניום צריכים להיות בעלי מוליכות גבוהה ככל הניתן.
תפקיד הלוחות הינו בשני מישורים – האחד, בהחזרת חלק מהשטף בזוית משלימה לזוית ישרה (90 מעלות) ביחס לכיוון הפגיעה של השדות האלקטרומגנטיים – ובכך צימצום שטף השדה המגנטי הפועל בכיוון שהיית האוכלוסיה.
התפקיד השני, בשבירת כיוון השדה החודר את השכבה, לקבלת התאמה גבוהה יותר בקליטת השטף הפוגע בשכבת הפלדה הפרומגנטית. הלוחות, ניתנים להשגה בארץ והם מוזמנים על פי הצרכים המדוייקים של כל פרוייקט - בהתאם לעוביים השונים הנדרשים. חש לבצע חיתוכים וכיפופים להתאמה מירבית לשטח העבודה.
פלדה פרומגנטית – שכבת המיגון הסטטי, המותקנת בכיוון אזור השהייה של האוכלוסיה. שיכבה זו מתבצעת ע"י שימוש בחומרים בעלי חדירות מגנטית (Permeability) גבוהה.
המיגון הסטטי כולל לוחות חומר מגנטי - פלדה פרומגנטית, בעלת חדירות מגנטית יחסית של 1500≥ rµ ומעלה.
תפקיד הלוחות הינו בקליטת השדה האלקטרומגנטי המוטה כלפיהן והעברת השטף המגנטי לזרימה בתוך החומר בניגוד לפיזור השטף באויר באזורי שהיית האוכלוסיה.
הפלדה הפרומגנטית אינה מיוצרת בארץ אך ניתן לייבאה ממספר מדינות. השימוש בפלדה מתבצע במספר שכבות לקבלת יעילות גבוהה. מספר השכבות ואופן התקנתן הינם בהתאם לחישובים הנדסיים של עצמת השטף המגנטי, כיוונו ואופי המקור הפולט.
לכל אזור, לאחר ניתוח עצמת השטף וכיוון זרימתה, מותאם חיפוי פרומגנטי מהסוג המתאים לו על פי החישובים המתאימים ובהתאם לדרישות הלקוח לקבלת הערכים הרצויים.
חומר מבודד PVC - שכבת בידוד, המותקנת בין שכבות האלומיניום והפלדה. שיכבה זו מתבצעת ע"י שימוש בחומר בידוד חשמלי עמיד שאינו סופח לחות- יש להקפיד על חומר חסין אש.
תפקיד שיכבת הבידוד הינו במניעת מגע בין החומרים המתכתיים. האלומיניום והפלדה הינם חומרים בעלי הפרש פוטנציאל אלקטרוכימי שעלול לגרום להאצת השיתוך (קורוזיה). בידוד החומרים תורם לעמידות המיגון לאורך זמן ממושך יותר ולמניעת תופעות הפועגות ביעילותו.
קיימת העדפה לעבוד עם יריעות PVC חזקות ועמידות (בניגוד לשימוש בלוחות קלקר דק שעמידותו לאורך זמן נמוכה). היריעות מותאמות אף הן לאופי החיפוי בהתאם למקום הנתון (ריצפה, תיקרה, קירות) והן מוזמנות במידות ובעוביים שונים על פי רמת העמידות הנדרשת.
- אופן המיגון
· לדוגמא חיפוי הקירות - חיפוי זה יהיה מורכב מ – 3 שכבות של פלדה פרומגנטית בעובי מצטבר של כ – 1.05 מ"מ, בשיכבת בידוד PVC בעובי 1.5-2 מ"מ ומעליהן, שכבת אלומיניום בעובי 3 מ"מ.
שכבת האלומיניום, תפנה כלפי מקור השדה (כלפי פנים החדרי ).